• אני בעלים של בית עסק ובו דייר מוגן המנהל מזה שנים רבות עסק של הובלות. האם עלי להסתפק בדמי השכירות הזעומים המשולמים לי, או זכאי לדרוש דמי שכירות כלכליים – ריאליים, בדומה לבית עסק המושכר בשכירות חופשית?

תשובה:
חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל”ב – 1972, קובע סוגים של בתי עסק, עליהם לא חלה “תקרת המקסימום” של דמי השכירות המוגנים, למרות שהדיירים נחשבים כדיירים מוגנים. דהיינו- ניתן לחייבם לשלם דמי שכירות כלכליים – ריאליים, בדומה לדמי השכירות במושכרים בלתי מוגנים. הרשימה המלאה מופיעה בתקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק – אי תחולת השיעורים המרביים והפחתות), התשמ”ג – 1983. ברשימה זו מנויים, בין היתר, בתי עסק המשמשים לעסקי הובלה. עליך לפנות אל הדייר ולדרוש ממנו דמי שכירות כלכליים – ריאליים עבור בית העסק. לא תוכל לקבל מהדייר את הסכומים החדשים עבור כל אותן שנים בהן לא דרשת את התשלום, אלא רק הפרשים עבור 12 החודשים שקדמו לדרישה.

עניין דומה נדון בע”א 2357/01 טוקר נ’ מרק, בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בית הדין לשכירות קבע (ת”ש 139/99 טוקר נגד מרק) כי דמי השכירות יעודכנו מ- $70 לחודש (דמי השכירות ה”מוגנים”) ל- $1,200 לחודש (דמי השכירות הריאליים), אולם רק החל מהמועד בו דרשה בעלת הבית לראשונה את העדכון.
בית המשפט המחוזי, שדן בערעור על פסק הדין, קבע כי דמי השכירות הריאליים ישולמו באופן רטרואקטיבי לתקופה של שנה לפני מועד הדרישה.

Comments are closed.